סיפור חייו של פילון

פילון נולד ביום י"ב באלול תרפ"ט (17.9.1929) בעיירה בוברקה (עוד על בוברקה ובאנגלית כאן) אשר ליד העיר הגדולה לבוב בפולין. בן להוריו שרה ושמואל, אח צעיר לשמעון ולאחות הבכורה יונה. בהולדתו נקרא שרגא-פייבל, על שם רב גדול במשפחה בשם זה. אבל בנעוריו נקרא פאלק כי לא היה נהוג לקרוא לילד בשם "מבוגר".

פילון פרידמן, פולין 1933

פילון פרידמן, פולין 1933

כשהיה בן שש וחצי, בתאריך 19.4.1936 עלה לארץ עם משפחתו שהתיישבה בירושלים.

ההחלטה לעלות לארץ ישראל גמלה אצל אביו שמואל כאשר ראה אוקראינים-פולנים מכים יהודי באמצע הרחוב וגוזרים את זקנו ופאותיו. אלה היו התפרצויות של האֶנדקים (פאשיסטים בלבוב). למשפחה שהיתה מבוססת כלכלית בפולין לא היה קל לעזוב את פולין. למשפחה היה חלק בעסק (יהודים לא יכלו להיות בעלי העסק) של טחנת קמח.

יונה אחותו של פילון מספרת: הרבי מבעאלז שהיה אישיות משמעותית וקובעת לא נתן את ברכת הדרך לאבי, כי המשיח טרם הגיע, ובלשונו: "אין לרוץ לפני הסוסים". "לאמי הסביר אבא שלא ינתן לו שחרור מהצבא ולכן חייבים לנסוע. מאחר והשלטונות לא אפשרו להוציא כל רכוש, אמי תפרה שני שטרות של דולרים בתוך חצאית הקפלים שלי, ובכסף זה קנינו את הסכו"ם והצלחות הראשונים כשהגענו לארץ…".

משפחת פרידמן: שמואל שרה יונה שמעון ופילון

מימין לשמאל: שמעון, שמואל, פילון (לפנים), שרה ויונה פרידמן. 1936

משפחת פרידמן ויוסף באהר 1946

משפחת פרידמן, 1946. מימין: פילון, שרה, שמואל, יוסף באהר (מאחור), יונה ושמעון

כאשר הגיעו לנמל בקונסטנצה, פולין, נזכרת אחותו: "תמונתו של אחי עומדת בפני: פילון בחליפה אפורה וכובע בארט כחול עומד לידי ולפני עינינו אוניות גדולות, והוא בוכה ומסרב לעלות לאניה. אבא הרימו על הידיים וכך עלינו לאניה. היינו אמורים להגיע לנמל יפו, אך עקב רצח האחיות (מאורעות תרצ"ו, 1936) נלקחנו לחיפה. לנוסעים על האניה רק אמרו שהים סוער. בחיפה, דודי שאול בא לקחתנו והעברנו למחנה עולים… לראשונה ראינו חולות וערבים, סבלנו מהחום הקשה ומהעוף חסר הטעם… למחרת בא דודי שאול ושיכן אותנו בבית מלון, כי כך נאה – הוא אמר. אחרי כמה ימים הופיעה דודתו של אבי, האמא של סלה קסטנר שכעסה על אבי ואמרה: באתי להרביץ לך, מה אתה עושה כאן? מהר אלי הביתה. את הדודה הזו לא ראינו מעולם לפני כן וכלל לא ידענו על קיומה כי היא עלתה לארץ ב-1925. אז העמסנו את חפצינו המעטים על עגלה עם סוסים ונסענו להדר כרמל לדירה של דודתו של אבי".

משפחות פרידמן ושליידר, לבוב פולין 1933

משפחות פרידמן ושליידר, לבוב פולין 1933

במלחמת העולם השניה שפרצה לאחר מכן נספו כ-400 מבני משפחות פרידמן, שליידר וקרטן.

בארץ ניתן לפאלק השם פילון משום הדמיון לפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני, על ידי הדוד (אחי אימו) שרגא קלעי שהיה מורה ידוע בירושלים למתמטיקה ופיזיקה וכתב ספרי לימוד רבים.

פילון התחיל ללמוד בבית ספר תחכמוני שהיה בי"ס מסורתי ונהגו לחבוש שם בארט. אחרי כחצי שנה עבר לבית ספר בית חינוך ע"ש חיים ארלוזורוב, שהיה קרוב לבית. אחותו, ולא הוריו, היא שדחפה את פילון לבית הספר החילוני. בהמשך, פילון נפרד מכובע הבארט שנהג לחבוש ככיסוי ראש.

חברים מספרים על פילון בתקופת בית הספר:

מייק ליבנה ממעין ברוךמייק ליבנה
"למדתי בבית החינוך לילדי עובדים על שם חיים ארלוזורוב בשנת 1941-2. שלוש שנים מעלי למד פילון. 4 שנים מעלי למד אורי ברומברג. שניהם היו אלילי ספורט נערצים. שניהם הובילו את נבחרות כיתותיהם ב"מחניים". נערכה תחרות בין כיתה ז' לכיתה ח'. למרבה ההפתעה ניצחה כיתה ז' את כיתה ח', וזאת ללא ספק במידה רבה בזכות משחקו הטוב של פילון
לפילון היה ידיד-נפש בשם מויש'לה. פילון היה תלמיד מצטיין, מויש'לה היה תלמיד חלש. החליטו המורים להשאיר את מויש'לה כיתה. פילון לא הסכים. הוא לא יתן לחברו ליפול. הוא הבטיח "למשוך" את מויש'לה מעלה בלימודיו. המורים קיבלו את הבטחתו של פילון, איפשרו לו להשאיר את ידידו עימו בכיתה, ואכן פילון הצליח להביא את ידידו לדרגה לימודית שהצדיקה את עלייתו לכיתה הבאה.

כשסיים את בית הספר היסודי בהיותו בן 14 וחצי (שנת 1943), המשיך לבית ספר החקלאי בגבת. ה"טרנד" באותם ימים היה ללמוד בבית ספר חקלאי. פילון הצטרף לחברת הנוער בגבת.

 שנתיים היה פילון בהכשרת מחנות העולים בגבת מ1943 ועד 1945. 

בגבת עבד בענף-המספוא, שהיה אהוב עליו עד מאוד, הוא השקיע זמן רב ועבודה רבה ללמדו. עד מהרה סיגל לו את הדברים היסודיים בענף ועבד באופן עצמאי, בידיעה ובאחריות. חברי המשק סמכו עליו תמיד, ואמרו שהוא יהיה פעם "המספוא'ניק". אחרי שנתיים בגבת, פילון רצה להתגייס לפלמ"ח. הוא טען כי זאת צריכה להיות דרך כל הנוער המאורגן בארץ.

אהרון שפר חברו הטוב של פילון מספר על השנים בהכשרת גבת
כשהתגייסנו פילון ואני לפלמ"ח בהכשרת גבת, היינו בתחילה בקיבוץ אפיקים ושם עברנו אימונים צבאיים ראשוניים. ראוי לציון שפילון מיד התבלט כמצטיין באימונים.

ב-16.6.46 השתתפנו ב"ליל הגשרים" ופוצצנו את גשר אל חמה – היא חמת גדר. זה היה גשר של מסילת הברזל החיג'אזית, שהובילה לירדן. היינו אז לוחמים צעירים לפני קורס המ"כים.
מיד לאחר מכן הייתה ה"שבת השחורה", והבריטים עשו חיפושים נרחבים בכל הקיבוצים, ואכן מצאו ביגור את אחד הסליקים הגדולים של ההגנה, ואף מצאו בקיבוץ מזרע את רשימת אנשי הפלמ"ח, וגם מצאו את מיקומם של כל מחנות הפלמ"ח. ולכן העבירו את מחלקתנו של פילון ושלי באופן זמני לשער הגולן, היות שבשער הגולן לא היה מחנה פלמ"ח, ושם קיבלנו תעודות זהות מנדטוריות מזויפות עם שמות בדויים, כדי שאם ניתפס על ידי הבריטים תהיה לנו זהות חדשה ואחרת.

אח"כ יצאנו פילון ואני לקורס מ"כים בג'וערה וכמובן שפילון סיים בהצטיינות והיה החניך המצטיין של הקורס.

חזרנו לאפיקים ואז הוחלט בפיקוד העליון של ההגנה להעביר את כל הסליקים מתוך הקיבוצים החוצה ללב הפרדסים. ומיד רתמו רק מ"כים (כי זה היה סודי ביותר) לעבודת חפירה קשה זו. עבדנו פילון ואני בחפירת הסליקים, ופילון היה מפקד אחראי על פעולה זו בפרדס ליד אפיקים. עבדנו כמה לילות במקושים וטוריות כדי לחפור את הסליק וזאת מכיוון שלא רצו להפעיל ציוד מכני כבד מפחד שהבריטים יישמעו. חפרנו סליק מתחת לאדמה בגודל של חדר קטן.

בסוף 1946 העבירו את פילון ואותי להדריך הכשרה חדשה של יוצאי התנועה המאוחדת בדגניה ב'. יוצאי הכשרה זו הקימו לימים את קיבוץ צרעה. פילון היה אחראי על תכנית האימונים של הכשרה זו.

בתחילת 1947 הצטרפנו פילון ואני וכל קבוצת הגבתים להכשרת כפר גלעדי, יוצאי התנועה המאוחדת. בין יתר הפעילויות היינו פילון ואני ושאר חברי ההכשרה אחראים להעלאת עולים בלתי לגליים מסוריה ומלבנון. במיוחד אני זוכר לילה אחד חורפי וגשום בו יצאנו לקבל עולים מלבנון. הפעולה הייתה לקבל את העולים ליד קיבוץ משגב-עם ולהעבירם לכפר גלעדי. היינו חוליה של שלושה חברים בפיקודו של פילון יחד עם זאב נמירובסקי (נמיר) ז"ל ואיתי. הובלנו את העולים בירידה תלולה מאוד ממשגב עם לכפר גלעדי. ואז אחד הילדים מבין העולים כבן 9-10 החליק ושבר את רגלו. נאלצנו לשאת אותו על גבינו בכל הירידה, כאשר רוב הדרך פילון שהיה חסון מאוד נשא אותו.

זיכרון נוסף שהיה לי עם פילון הוא יום העלייה לקרקע והקמת קיבוץ מעיין ברוך על ידי ההכשרה שלנו-הכשרת כפר גלעדי ב- 11/3/1947. זכור לי מאירוע זה במיוחד את התלהבותו וגאוותו של פילון מן המבצע.

פרט קטן אך חשוב מאוד שאני זוכר על פילון הוא שבכל לילה הוא היה קורא פרק בתנ"ך לפני השינה. הוא אהב מאוד את המסורת.

 בשנת 1945 הצטרף פילון לפלמ"ח , בלי שהוריו ומכריו בירושלים ידעו על כך. במחתרת הוא כונה "ידידיה".

משמעות השם פילון ביוונית הינה אוהב (פילוס) אלוהים (און), ומכאן ניתן לו שם המחתרת בפלמ"ח: ידידיה.
 בשנת 1946 סיים פילון קורס מ"כים בג'וערה  בהדרכתו של מאיר פעיל שהיה מ"מ בלהבות הבשן. מאיר פעיל מספר שפילון "היה בחור יוצא מן הכלל ומיוחד במינו".  "מאוד התאים לו להרוג פצוע שלא יפול בידי הערבים שיתעללו בו ואח"כ להתאבד" ממשיך פעיל. "הוא (פילון) הקרין משהו אחר, מין משה רבנו קטן, קצין אידיאלי כזה". (לכל הדברים של מאיר פעיל על פילון).

ביוני 1946 השתתף פילון יחד עם אהרון שפיר ו-22 אחרים בפיצוץ גשר אל האווה (שנקרא כיום: אל חמה), בליל הגשרים.

מהר גילו המפקדים בפילון כשרונות לא רגילים. הוא הצטיין בכל מה שעבר באימונים. תמיד לקח הכל ברצינות. בקורס היה אחד המוכשרים ביותר, כבר אז שמו עליו עין ואמרו: אותו נוציא גם לקורס מ"מים.

מורדו מ"כ ופילון מ"מ

מורדו מ"כ ופילון מ"מ

אחרי הקורס עבר לכפר גלעדי. בשנת 1946 הצטרף להכשרת התנועה המאוחדת. התמסר כולו להדרכה ולאימונים. בתור מ"כ אהוב היה על הכל. אמנם היה תקיף, אך ידע כיצד להתנהג עם חניכיו. תפקיד קשה הוא להיות מפקד וחבר, בייחוד קשה להיות מ"כ בהכשרה שלך. במהלך שנים אלה פילון הוכשר במספר קורסים, ביניהם קשר. פילון הדריך באפיקים, גינוסר ולהבות הבשן בתפקיד מ"כ. הוא הדריך התעמלות בקורסים שקיים הפלמ"ח.

וכך שהה שנה בהכשרת "התנועה המאוחדת" בכפר גלעדי ולאחר מכן הצטרף לגרעין שעלה למעיין ברוך והיה בין מייסדי הקיבוץ.

בזמן האחרון רצה מאוד לחזור הביתה לשנה-שנתיים, לשם השתלמות בלימודים. זה היה רצון חזק מאוד, כי הרגיש שחסר לו הרבה. תמיד היה להוט לקנות תורה ודעת, ועשה מאמצים להשתחרר לשם כך. אך המפקדים החליטו שעליו לצאת לקורס מ"מים. ואף הובטח לו כי אחרי שיסיים את הקורס יקבל שחרור לשנה לטובת הלימודים.

על פילון בחוברת "על מות" מעיין ברוך, 1949

על פילון בחוברת "על מות" מעיין ברוך, 1949

בתחילת שנת 1947 יצא פילון לקורס מ"מים. לרוע המזל, באותה תקופה התחילה מלחמת הדמים בארץ. אלפים מהנוער העברי בארץ יצאו למערכה. וברור שפילון ויתר על שחרור ולימודים. הוא קיבל את תפקידו החדש בתור מ"מ.

במקביל היה פילון חבר בגרעין ההקמה של מעיין ברוך. ב- 20.3.1947 השתתף פילון בעליה למעיין ברוך.

פילון ביום העליה למעיין ברוך 20.3.47

פילון ביום העליה למעיין ברוך 20.3.47

לצערנו, הסרט ללא קול במקור.

בסתו 1947, פילון מפקד על קורס ההכנה לקורס מ"כים של הגדוד השלישי

אבידר אלדד על פילון פרידמןעזרא גרינבוים על פילון פרידמן
באותה תקופה בסתו הגיעה לדפנה הכשרת הצופים הגדולה שהפכה להיות הכשרת דפנה. לאחר מכן מיסדי יראון, שמיטב חבריהם נפלו אחר כך בקרב הקשה על נבי יושע. סיענו בהדרכתם ואני זוכר טוב את אימוני הלילה ומסעות הלילה באיזור הנהדר הזה של עמק החולה הצפוני, הריחות המשכרים של הצמחיה הטבעית והמים. והרגשת הבטחון באיזור המיושב הזה. לאחר מכן הועברנו לקיבוץ שמיר, ושם נפתח קורס הכנה לקורס מ"כים של הגדוד השלישי. הדרכתי שם כמה שבועות, כאשר כ"ט בנובמבר, עבר עלינו בשמיר. מהתקופה הזאת, שלוש נקודות. הראשונה קרויה, פילון. פילון היה מפקד ההכנה. פילון נפל לאחר מכן בנסיבות הידועות בנבי יושע. נפגשתי איתו אז לראשונה שם. בחור בלתי רגיל, הופעה אתלטית, בנוי בהלכה, שרירי, ספורטאי מצוין. אישיות בלתי רגילה. מטיל את מרותו ללא כל קושי. היו שם ריכוז של מפקדים, מ"כים ואחרים מהכשרות שונות. הוא גם כן היה חבר הכשרה. והיו כמובן ויכוחים בהתאם לתנועת הנוער שהשתיכת אליה. אבל, לא היו לו שום בעיות של מנהיגות.
אני רוצה בהזדמנות הזאת שדיברת על פילון. ויש בשיחות האלה, לא רק זכות, אלא מחויבות לדבר על אנשים שפגשנו בדרך. גם לי זכור פילון, באותו תיאור של אתלט, איש עם כושר פיקודי מקרין על האנשים באותה תקופה קצרה של הכנה לקורס מ"כים. בסך הכל הכנה. אנחנו שמענו על פילון, אבל לא הכרנו אותו. הצעירים, והיינו באמת צעירים, לקראת הקורס הזה. והוא הרשים אותנו, הייתי אומר, מעבר לפיקוד, באבהות שהוא תפס כמפקד הקורס.

פילון השתתף בהגנת להבות הבשן מפני ההתקפות שנערכו מתחילת 1948 ובמיוחד תאריכים 6-11.4.1948 ובכיבוש חלסה היא קריית שמונה של היום. מספר יענק'לה שהיה טוראי כאשר פילון היה מ"כ והיה מ"כ של פילון בלהבות הבשן כאשר פילון כבר היה מ"מ והגיעה מחלקת עולים מהמרכז, טוראים שלא היתה להם כל הכשרה בלחימה. כל בקר הוביל יענק'לה את המחלקה לריצה. בקר אחד, בדצמבר 1947, המטירו עליהם אש. הם חזרו ללהבות הבשן ואז פילון ויענק'לה השיבו אש והניסו את התוקפים. בהמשך, עבר יעק'לה לכפר בלום לליווי שיירות ואילו פילון המשיך עם המחלקה איתה יצא לקרה בנבי יושע.

הגנת להבות הבשן - עיתון דבר 6.4.1948
הגנת להבות הבשן - עיתון דבר 7.4.1948
הגנת להבות הבשן - עיתון דבר 11.4.1948

בתחילת שנת 1948 קיבל פילון מינוי של מפקד משטרת מטולה. במקביל למחלקת העולים שפיקד עליה בלהבות הבשן.

משטרת מטולה 1948

משטרת מטולה 1948

במשימתו האחרונה, פילון שהיה מפקד מחלקת להבות הבשן, פיקד על כח ההטעיה בההתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, שנערכה בליל 19-20 באפריל 1948. בקרב זה נפל, ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948). הוא נקבר בתל חי ליד קבר טרומפלדור. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.

לבקשת הוריו הועבר פילון למנוחת-עולמים, ביום כ"ב באלול תש"י (4.9.1950). אל בית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

בשנת 1955 נקרא על שמו מחנה צבאי פילון בגליל העליון, שנקרא קודם "מחנה חיילי הספר".

לקריאת הסיפור המלא של פילון בקרב על נבי יושע

בחמש שנותיו האחרונות מ-1943 עת יצא לצפון ועד 1948, פילון שהיה בן מסור וקשור למשפחתו, הגיע רק לעיתים רחוקות הביתה, בדרך כלל רק פעמיים בשנה,  בסוכות ופסח. הנסיעה באותם ימים מהצפון לירושלים באוטובוס נמשכה יום שלם ולא היתה ענין פשוט. הפעם האחרונה שהיה בבית היתה בסוכות תש"ח.

כל המידע נאסף ממקורות שונים: בני משפחה, חברים, כתבי עדויות ממוזיאונים, מכתבים ופרסומים בעיתונות. תודתינו לכל אלה אשר בזכותם הצלחנו לבנות את פסיפס חייו. אנחנו שוקדים כל העת על הוספה, תיקון ודיוק העובדות במידת האפשר.