לעד אהיה איתך

כתב: מולי באהר

תמונתך על הקיר, איש צעיר
מחייך חיוך חם במבט ישיר
חוצה בליבי סיפור גבורה כביר
לצד כאב נורא שאת כולי מסעיר

עיניך היוקדות יורות אש תמיד
כי נשארת עם הפצועים עד כדור אחרון
כי סירבת להצעה לסגת בלעדיהם
נותרת לבדך בקרב, להגן עליהם

במציאות הבלתי אפשרית הזאת
נשארת נאמן לעצמך ולהם עד כלות
אני ילד שלא היה לך
ולעד אהיה איתך

לא עזבת את הפצועים – כך נפרדת
מבני משפחה וחברים אוהבים
לא השארת רימונים לחייליך הפצועים
שידעו מה לעשות בהתקרב הפורעים

מאז אמך לבשה תמיד רק שחורים
לעת שמחה קישטה במעט נקודות לבנות
שיהיו חרכי ירי אל ליבה הפצוע
דרכם אותך תמיד נוכל לראות

במציאות הבלתי אפשרית הזאת
נשארת נאמן לעצמך ולהם עד כלות
אני ילד שלא היה לך
ולעד אהיה איתך

בני יפה נהגת, ספד לך אביך
אבל חיינו אינם חיים עוד.

 

נשלח ב חברים מספרים