בהצדעה לשמואל מולה מולי אשר עמל לילות כימים והנציח כל כך יפה את הדור שהולך ונגמר הולך ונעלם.
זה החל מרצון עז להנציח דוד שלא הכיר והפך לאתר כל כך מרשים מוקיר ומכבד.
לא אשכח זאת רעי איך למות לא זנחתני!
"ונזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את לבנו לשכוח.
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח"
(מתוך "שיר הרעות", חיים גורי)
תעודת זהות פילון פרידמן, 1945
