הייתָּ אהבת חיי.
חיכיתי 60 שנה כדי שאוכל להגיד בקול רם מי הייתָּ ואיך נפלתָּ.
לזאת לא זכו אבא ואמא ושמעון אחיך. אז סיפרו לנו שהתאבדתָּ
ולא תיארו כלל את סיפור הקרב.
אני תמיד ידעתי איזה אח מקסים אתה ובאיזה מעשה גבורה הלכת מאתנו.
אחותך הגדולה.
לא אשכח זאת רעי איך למות לא זנחתני!
תעודת זהות פילון פרידמן, 1945
