יש לי חבר טוב מילדות, כמעט מגן-הילדים וזה אהרון שפיר.
אנו בקשר, משוחחים כמעט כל שבת בטלפון ושומרים על קשר מתמיד, לאחרונה דברנו על רשימה שאהרון כתב אודות חברנו המשותף פילון פרידמן זכרונו לברכה.
פילון נפל בגבורה עילאית במלחמת השחרור,בנבי-יושע ועל שמו מחנה צבאי-הוא מחנה פילון בגליל.
בהמשך לרשימות שכתבתי על פילון, במדור "נר לזכרו", ברצוני לכתוב על מקרה שהיה והוא קשור לפילון.
כידוע לכל, אחת מצורות ההווי של הפלמ"ח היה הקומזיץ. וקומזיץ עושים על ידי כל מיני חומרים כולל יונים. באחד הימים ואנו במשק "אפיקים", גילינו שובך יונים נידח במשק, החלטנו לקחת משם יונים לקומזיץ.
השובך היה דיי גבוה, חפשנו סולם, ארגז או כל דבר שנוכל להגיע אל פתחו. לא מצאנו דבר שנוכל לטפס עליו. פילון הידוע בתכונותיו ההתנדבותיות התנדב להרים את רוב'לה על כתפיו – אמר ועשה!
רוב'לה טיפס על כתפיו,שלח ידיו לפתח השובך והתחיל לשלוף יונים, יונה אחר יונה והנה ביונה הרביעית קורה דבר: היונה מתעקשת להימלט מידיו של רובל'ה אך זאת לדעת – רוב'לה לעולם לא ירפה מטרפו יהיה מה שיהיה!
וכך-רוב'לה שכח לרגע שהוא על כתפיו של פילון ועשה מן צעד לכיוון היונה, שרצתה לברוח מידו, כתוצאה מפנייתו – זזה רגלו וחבטה בפניו של פילון, פילון המופתע פלט: "אח" וזהו!
רוב'לה מייד חזר לעצמו, החזיק ביונה שלא הצליחה לברוח.
פה אני רוצה לציין, את גודל רוחו של פילון ואת כושר התאפקותו במצב מפתיע ועוד שמקבלים מכה מפתיעה מנעל בפנים.
כתבתי זאת ונדמה שזה היה לא מזמן, זה כל כך טרי וזכור, אך בינתיים חלפו כ 66 שנים, זה מראה שאת פילון נזכור לעד ולתמיד, הוא חקוק בזיכרון בכבלי פלדה.
חבר טוב היית לי פילון.
שרון זלמן
רחוב יגאל אלון 39/33 חיפה.
