ראיתי בספרו של חנן סבר "אגדה של חסד" והייתי פעור פה מול סיפור הקרבה עצמית זה. אני מבין שסיפור מעשה הגבורה מתחיל בכך שפקודיו של פילון היו ניצולי שואה ונצרים אחרונים והוא ראה אחריות רבה בהגנה עליהם ומשפחתם שנכחדה

ניכר שפילון לא רק מת כאיש היודע עשות אלא גם חי כך.דבר אדבר בו כדי שנזכור את אותה הרוח שהופכת את חיינו כאן לחיים של טעם.לעתים דורשת גם אותם.
מויש(משה) אמיתי.

יהי זכרו ברוך

למדתי עם פילון בבית החינוך
לימים נחתתי בהכשרת כפר בלום (פלוגה' ב', גדוד שלישי) והשתתפתי בקרב על נבי יושע.
ערב הקרב התכנסנו באילת השחר ליד דגם המצודה וקבלנו את ההוראות לתקיפה. בסוף התידרוך שאל המפקד האם יש שאלות?
מאחור נזרקה השאלה: מה אם המבצע ייכשל?
המפקד ענה בנחישות: הפלמ"ח לא ניכשל…

יהי זכרו ברוך
גרשם זיצ'ק

אני מדליקה לזכרך נר. שתדע שסיפורך עוד חי, סיפורך עוד קורע לבב ואין לו תפוגה מוגדרת בחלוף השנים.
שכב על משכבך בשלום.
בתור אשת חינוך אני דואגת לספר את סיפורך גם לדורות הבאים.
היה שלו, היה שלם, היה שלום.
יהי זכרו ברוך.
מאי

במאורעות 1936-1939 אבי נרצח בחיפה ע"י פורעים ערבים.
ומאז בכל שנה ביום הזיכרון לחללי צה"ל כשנשמעת הצפירה וכולם עומדים דום,
באותו רגע אני חושב על שני אנשים,
על אבי ועל פילון זיכרונם לברכה.
יהי זכרם ברוך לעד.

בברכה חמה
אהרון שפיר.

התרגשתי עד דמעות מסיפורו של פילון פרידמן ז"ל, אותו לא הכרתי עד עתה. דילמת פילון מעוררת שאלות מוסר וסולידריות, ושמיעת "לא אשכח זאת רעי" מרגשת מאוד.

זכרו יהיה לעד לסמל ולברכה!

הרב אורי רגב