גדלתי על השיר דודו ולצערי (כשל של מערכת החינוך?) עד היום לא שמעתי על פילון ולא ידעתי על שם מי נקרא מחנה פילון לידו אנחנו עוברים כל פעם בדרכנו לטיולים בצפון.

מהיום לא אשכח גם את פילון (ידידיה) פרידמן, פילון ואצרף את סיפורו לחוברת הטיולים המשפחתית שלי.

אהובה
nu_ah@walla.com

אתה חי איתנו בזיכרון
פילון !
שנים על שנים,
אנו חבריך
מימים רחוקים,
כל י"א בניסן
עולים למצודה
לפקוד את מקום
נפילתך.
ובטכס,
עולים הזיכרונות
ורוטטים הלבבות
כאן במצודת כ"ח
לזכור ולהזכיר,
ולא לשכוח !
וכל עד כוחנו עימנו
נמשיך ונגיע כולנו
כי, אתה חי איתנו בזיכרון
פילון!
שולה

תודה על ההסבר והאתר.
מעניין ומרגש.
גיבור אמיתי הראוי להערכה.

אייל דורון

את פילון הכרתי לראשונה כשנפגשנו בבית השיטה במטרה לצאת ולהוות חברת-נוער של "המחנות העולים" בגבת.פילון היה בתחילה מופנם במקצת וניכר היה שבוחר את חבריו בקפידה וכך היה.
היה לי העונג והכבוד להימנות בין חבריו. אינני כותב זאת ביהירות אלא מציין עובדה.יכול להיות שהכימיה שנוצרה בינינו נבעה מאופי דומה ולכך אצרף את חברי הטוב אהרון שפיר.
חוויה מיוחדת במינה הייתה לי עם פילון,אהרון ואולי עם עוד חבר שאינני זוכרו כרגע.הדבר היה בערב יום-כיפור הראשון בגבת. ישבנו במתבן של גבת על ערימות חבילות הקש ודברנו על יום-כיפור,פילון כפי שידוע בא מבית דתי שומר-מצוות,אף אני באתי מבית דתי,אבי היה חזן ובעל-תפילה וינקתי מהבית את חוויות הדת.והנה אנו יושבים באותו מתבן ומדברים על היום הקדוש הזה.הן זה ערב "כל נדרי" ואני זוכר את חרדת הערב הזה ופילון מתבטא ואומר מתוך איזה רטט "הערב ערב כל נדרי" והיה זה עם טון מסוים כאילו אנו חוטאים במשהו ואף אני הרגשתי כך, אמנם נחמנו את עצמנו שאנו הרי לא נחלל את יום-כיפור, לא נעבוד כמובן ולא נעסוק בדברים שיכולים להתפרש כחילול החג.
חוויה נוספת, ביני לפילון הייתה "הצגת החוכר" זהו סיפור של י. ל. פרץ. מורה בשם יצחק סלע המחיז את הסיפור והעלה אותו על הבמה. פילון ואני התחלפנו בתפקיד הראשי לפי סיפור המחזה. תחילה הייתי אני החוכר ולאחר מכן פילון. ולבסוף זה חזר אלי- הכול לפי התנהלות המחזה — הייתה זו חוויה.
חוויות נוספות עם פילון היו בציד יונים לקומזיץ וכמובן בקומזיצים עצמם. אני זוכר כך- את העופות שסילקנו מהלול טיגנו בשמן ולאחר הטיגון כשאכלנו מהעוף פילון אהב לטבול את הלחם הלבן בשמן וליהנות מכך.
יחד השתתפנו בעלייה ל"מעיין ברוך" בולטת מאוד התמונה שפילון יושב על פלטפורמה חבוש כובע גרב בעלייה למקום. על נפילתו של פילון נודע לי כשהייתי בנגב בגדוד השני בחטיבת הנגב של הפלמ"ח. כששמעתי זאת בכיתי ושקעתי בעצבות נוראה. מאוחר יותר בקרתי בהר-הרצל ועליתי לקברו של פילון.

אכן היה לי חבר – למרות 62 השנים שחלפו עומדת לפניי דמותו האצילה והמרשימה. זכרונו יישמר אצלי לעד.

זלמן שרון רחוב שד' טרומפלדור
45א',נווה שאנן, חיפה מיקוד:32581

לא הכרתי אותך ..
אבל אני אסירת תודה לך..
תודה שבזכות אנשים כמוך אנחנו כאן..
תודה על זה שאנשים כמוך גורמים לנו לאהוב את הארץ ולהיות גאים בה.. תודה …
כי רק סיפורים על אנשים כמוך גורמים לנו לזכור כמה ארצנו חשובה לנו.. וליזכור שהיא שלנו ואסור לנו לוותר עליה.. לזכור שקיבלנו אותה במחיר כבד ולשמור אותה – לזיכרתכם!
כי לא נלחמתם סתם..

סליחה שלא היינו שם כדיי לעזור ולתמוך..

אתם תמיד תמשיכו לחיות בליבנו..

יהיה זיכרך ברוך …

אנה

62 שנים עברו מאז שפילון נפל בשדה הקרב בנבי יושע. פילון היה חברי הטוב ביותר שהיה לי אי-פעם. יחד היינו שנתיים בהכשרת מחנות העולים בגבת, יחד התגייסנו לפלמ"ח, יחד השתתפנו בפיצוץ גשר אל חמה בליל הגשרים וכן בפעולות מבצעיות רבות ומגוונות. יחד יצאנו לקורס מכי"ם בג"וערה. ולאחר מכן הצטרפנו יחד להכשרת הפלמ"ח של התנועה המאוחדת בכפר גילעדי בה שרתנו כמכי"ם. ולאחר מכן השתתפנו יחד בהקמת קיבוץ מעין-ברוך.
ביום י"א בניסן, 1948 פילון נפל. ומאז בכל שנה בתאריך זה כל מכריו מאז ואני בתוכם נפגשים בנבי-יושע לטכס זיכרון לכ"ח הנופלים בקרב נבי-יושע, ופילון בתוכם, שנפל כמפקד מחלקה. פילון נלחם בגבורה הירואית, סרב לעזוב בשדה הקרב שני פצועים ממחלקתו, ניסה לחלץ אותם, עד אשר כרע נפל. היה מיפי הבלורית והתואר. כך נזכור אותו, וזכרו יישמר איתנו לעד.

אהרון שפיר (שפר)
leashafir@bezeqint.net

משתתף בצער המשפחה על פטירתו של פילון שרגא (ידידיה) פרידמן

עומר אדרעי

גם ממרחק שנים סיפור גבורה נוגע.

רבקה בלאושטיין

תפקידנו לזכור ובאין אחרים לעשות זאת ל ה ז כ י ר מעשיהם פועלם חייהם ומותם של אנשים כמו האיש הזה פ י ל ו ן

שרגא פשטצקי
vsp@netvision.net.il

יוסף חזי